בנק לאומי הגיש תביעה נגד Meta בבית המשפט המחוזי בתל אביב על סך 26.6 מיליון שקל, בטענה שהחברה מאפשרת הפצה שיטתית של מודעות ממומנות מתחזות לבנק בפייסבוק ובאינסטגרם — ומרוויחה מכך כלכלית בזמן שהלקוחות משלמים את המחיר. זהו מקרה נדיר שבו גוף פיננסי ישראלי תוקף בבית משפט את התשתית הפרסומית שמאפשרת קמפייני פישינג בקנה מידה נרחב.
הפרטים
לפי כתב התביעה, המודעות המזויפות משתמשות בשם הבנק ובסימני המסחר שלו ללא הרשאה, ומציעות הטבות פיקטיביות כמו שוברי מתנה והגרלות רכב כדי לפתות משתמשים למסור פרטי התחברות וקודי אימות — פרטים שמשמשים לאחר מכן לפריצה לחשבונות בנק ולמשיכת כספים. בבנק מציינים כי ביולי בלבד אותרו 243 מקרים של מודעות הונאה, יותר מסך כל המקרים שזוהו במחצית הראשונה של 2026 גם יחד, ובשבועיים הראשונים של אוגוסט נגרם ללקוחות נזק של 590 אלף שקל, לצד כ-9.2 מיליון שקל נוספים שסוכלו. סכום התביעה כולל החזרים ללקוחות, עלויות טיפול וניטור, ופיצוי בגין פגיעה במוניטין. הבנק דורש גם צווים קבועים המחייבים את מטא לאמת את זהות המפרסמים, להחיל תנאים מחמירים על מודעות פיננסיות, ולתת לבנק אפשרות לבדוק מראש מודעות הנושאות את שמו.
נקודות לשים לב
- מודעות ממומנות ברשתות חברתיות אינן ערובה לאמינות — בדוק תמיד שכתובת האתר שאליו מפנה המודעה שייכת רשמית לבנק או לגוף הפיננסי, ולא לדומיין דומה.
- בנק לאומי, כמו רוב הבנקים, לא מבקש קודי אימות חד-פעמיים או פרטי כרטיס דרך טופס שמגיע ממודעה — פנייה כזו היא סימן אזהרה מיידי.
- אם נחשפת למודעה חשודה שמתחזה לבנק שלך, דווח לבנק ישירות ודרך מנגנון הדיווח של הפלטפורמה, ואל תסתמך על כך שהמודעה תוסר מיוזמת הרשת החברתית.
- התביעה משקפת מגמה רחבה יותר: פלטפורמות פרסום ממומנות משמשות כיום ערוץ פישינג משמעותי, לצד דוא"ל ו-SMS, ולכן דורשות אותה זהירות.
- אין להסיק מהתביעה שמטא אחראית משפטית — זו טענה שטרם הוכרעה בבית המשפט, אך היא מדגישה כמה קשה כיום לזהות הבחנה בין מודעה לגיטימית להונאה.
₿ אהבת את הפוסט?
אפשר לשלוח לי ביטקוין ישירות לכתובת שלי. סרקו את הקוד, או העתיקו את הכתובת:
bc1qsn043qmlv4ejxydeknkfm9u6e93e6tegmq9x85
שימו לב: העברה on-chain כרוכה בעמלת רשת שאינה תלויה בסכום, ולכן סכומים קטנים מאוד אינם כדאיים.
